מהי המוזיקה העתיקה ביותר?

הקשר היסטורי של המוזיקה העתיקה ביותר

קשה להצביע על הצורה המוקדמת ביותר של מוזיקה מכיוון שמוזיקה קיימת כל כך הרבה זמן. סביר להניח שמוזיקה הייתה קיימת לפני השפה הכתובה, ושמסורות של מוזיקה בעל פה היו קיימות עוד כשבני אדם הצליחו להפיק צלילים. השפה הכתובה, לעומת זאת, לא פרחה עד המצאת כתבי יתדות, שומריים ומצריים. צורות כתיבה מוקדמות אלו לא נועדו לאחסן מידע אלא נועדו אך ורק למטרותיהן האסתטיות. מילים כתובות סודרו על לוחות חימר כדי ליצור תחושת סדר וקצב. צורת המוזיקה המוכרת ביותר נמצאת בתרבויות העתיקות של מסופוטמיה ומצרים. צורת המוזיקה המוכרת ביותר, לעומת זאת, לא הייתה צליל של כלי או שיר אלא צליל של אנשים מחיאים כפיים ומשמיעים צלילים קצביים עם כלי חרס. האנשים המוקדמים האלה יצרו פעימה לא כדי ליצור מוזיקה אלא בשביל סדר בפעילויות היומיומיות שלהם.

מוזיקה סינית עתיקה

המוזיקה הסינית מתוארכת אלפי שנים לעצם לידתה של השפה הסינית. מוזיקה סינית עתיקה זו נקראת yue שפירושה "מוזיקה של אנשי Yue העתיקים". אנשי Yue העתיקים של סין יצרו מערכת מורכבת של מוזיקה המבוססת על צלילי הטבע. הסינים לא המציאו כלי נגינה ובמקום זאת השתמשו בצלילי הטבע כבסיס למוזיקה שלהם, לרבות קול פעמוני רוח, מפלים ואפילו רעמים. הסינים השתמשו גם בכלי נגינה כמו תופים וחליל, אבל הם לא נועדו להפיק צלילים אנושיים. כלים אלה שימשו ליצירת צלילים חייתיים לליווי שירה ופרוזה.

מוזיקה מסורתית של אינדיאנים

אין צורה אחת של מוזיקה הקשורה לאינדיאנים אמריקאים, אך במקום זאת, המונח "מוזיקה אינדיאנית מסורתית" מתייחס לסוגים רבים ושונים של מוזיקה עם שורשים בראשית ימיו של הילידים. רבים מהסגנונות המוזיקליים האינדיאנים המסורתיים הללו מנוגנים עד היום. רבים מהסגנונות המוזיקליים הללו מגיעים מתרבויות המישורים והחוף המערבי, כאשר רובם מגיעים משבטים אינדיאנים בצפון מערב. יש גם אוכלוסייה גדולה של מהגרים מהצפון מערב שהפכו את המוזיקה האינדיאנית המסורתית שלהם לחלק מהתרבות האמריקאית החדשה שלהם. אחת המוזיקה האינדיאנית המסורתית הפופולרית ביותר היא החליל. בחליל מנגנים חלילים שהתקדמו לנקודה שבה הם יכולים ליצור מוזיקה שהיא גם יפה וגם מורכבת.

מוזיקה אפריקאית עתיקה

מוזיקה אפריקאית מתוארכת אלפי שנים לזמן שבו בני האדם התיישבו לראשונה ביבשת. בעוד שיש הרבה מקומות באפריקה שהתיישבו על ידי שבטים שונים, רוב המוזיקה האפריקאית מגיעה מהמוזיקה של הרפובליקה המרכז אפריקאית, ממוזיקת הבמברה של מאלי ומוזיקת הגריוט של סנגל. מוזיקת השוק מבוססת על מקצבים אפריקאיים מקומיים, ואילו מוזיקת הבמברה מבוססת על צלילי נהר הניגר. מוזיקת הגריוט נחשבת למוזיקה של האנשים ועוברת מהדורות המבוגרים לצעירים יותר. סוג זה של מוזיקה הוא שעזר לשמור על מסורות אפריקאיות רבות בחיים.

מוזיקה יוונית עתיקה

ליוונים הקדמונים הייתה היסטוריה ארוכה ועשירה של מוזיקה, וניתן לייחס אותה לימיה הראשונים של הציוויליזציה האנושית. השירים והמוזיקה היוונית המוקדמת הללו נוגנו בכלים כמו אולוס, כלי נגינה כפול שעדיין משמש במוזיקה של ימינו. המוזיקה היוונית העתיקה ששרדה עד לעידן המודרני היא בעיקר מוזיקה המנוגנת על כלי מיתר, כמו הליירה, כלי שידוע בצליליו המרגיעים והעדינים. הייתה גם סוג של מוזיקה שהוצגה בתיאטראות, וסוג זה של מוזיקה יכול להיחשב לסוג הראשון של מוזיקת פופ. מוזיקה זו בוצעה תוך שימוש בליווי מוזיקלי ומילים, והיא נחשבה למבשרת המוזיקה המודרנית.

מוזיקת ימי הביניים

השירים המוקדמים הללו התבססו על שירים והושרו בצורות שונות של שירה. חלק מהשירים הללו תורגמו מלטינית וערבית, בעוד שאחרים נכתבו בשפות העם החדשות שנוצרו. שיר ושירה היו חלק מהותי במוזיקה של ימי הביניים, והסוג הנפוץ ביותר של שירה בשימוש במוזיקה של ימי הביניים היה הססטינה. כל ססטינה הייתה שיר קצר המורכב משש שורות, והיא שימשה לעתים קרובות במוזיקה עבור בתים בני שש שורות. הייתה גם צורת מוזיקה הידועה בשם המוט, שהוא סוג של שיר שמבוצע באופן מסורתי כמזמור קדוש. המוטט התבסס על פזמון קדוש ונועד להתבצע בסביבה דתית כמו כנסייה או קתדרלה.

מוזיקת רנסנס

תקופת הרנסנס הייתה תקופה באירופה שבה רבות מהאמנויות, כולל אמנות, אדריכלות, ספרות, מוזיקה ופילוסופיה, הושפעו רבות מהגילוי המחודש של העת העתיקה הקלאסית. המשמעות היא שהמוזיקה בתקופה זו קיבלה השראה רבה מהמוזיקה של יוון ורומא העתיקה. זֶה מוזיקה נוגנה בכלים כמו לאוטה, ויהוילה, גיטרה, ויולה ועוגב, והיא לוותה בדרך כלל על ידי זמר. סוגים מוקדמים אלה של מוזיקת הרנסנס ידועים כמוזיקה חילונית מכיוון שהטקסטים היו לעתים קרובות על אהבה או נושאים עולמיים אחרים. הסוג הנפוץ ביותר של מוזיקת הרנסנס, לעומת זאת, היה מוזיקת קודש, והיא בוצעה בדרך כלל בכנסייה.

מוזיקת בארוק

מוזיקת הבארוק מאופיינת בשימוש בולט בקונטרפונקט, מבנה קצבי מורכב ומנגינות עשירות ומורחבות. במהלך תקופה זו של תולדות המוזיקה, מלחינים התנסו בסוגים רבים ושונים של מוזיקה, כולל מוזיקה לבלט, תזמורת וכלי סולו. מוזיקת הבארוק מאופיינת גם בקצב מוביל שנשמר לאורך כל המוזיקה. מקצב זה מתחלק לרוב לשני חלקים, החלק הראשון הוא המנגינה הראשית והחלק השני הוא המקצב המוביל. מוזיקת הבארוק הייתה פופולרית במהלך המאה ה-18 ועדיין נחשבת לחלק מהמוזיקה היצירתית והחדשנית ביותר שנוצרה אי פעם.